כשנולדנו היינו מחוברים לעצמנו, למהות להוויה שהננו.

ידענו מה אנו רוצים, הקשבנו לעצמנו ולצרכים שלנו. ידענו לדרוש.

לאט לאט הכרנו בצרכים ובדרישות של הסביבה, של ההורים, המשפחה, הגננת, המורים, החברה.

התחלנו להתרחק מעצמנו.

התרחקנו מהמהות, מההוויה, מהאהבה האוניברסלית

פעלנו מתוך אילוצים, דואגים וחרדים לקיומנו.

מרצים את הסביבה בכדי לקבל את האהבה שהתרחקנו ממנה, מאבדים את האמונה והביטחון בעצמנו.

​

ככל שנחפש בחוץ, נתרחק יותר ויותר מעצמנו, מהאהבה אל הפחד והחרדה למצב של תלות שלא במודע.

 

פחד או טראומה בכל רמה שהיא וכל חוויה שלילית בלתי נעימה גורמים להרגשת התכווצות, מצב של עצירת הנשימה המנשימה את הנשמה.

כתוצאה מכך מתנתקים רסיסי נשמה יחד עם מרכיבי האישיות והאופי שלנו.

מצב זה גורם לחסימות במעברי האנרגיה אשר חוסמים את זרימת האנרגיה בגוף.

האנרגיה מתדלדלת, מרגישים מחוסרי אנרגיה כוח ומרץ,

מאבדים לאט לאט את החיוניות, את שמחת החיים,

כשאנו ממשיכים בקיום מתוך הפחד אנו סובלים יותר ויותר מאובדן רסיסי נשמה המשפיעים על תפקודנו, בריאותנו ועל איכות חיינו.

 

שחרור החסימות הרגשיות והשבת רסיסי הנשמה מביאים לזרימה חופשית של האנרגיה בגוף ומסייעים למודעות, לחשיבה חיובית, ליכולת להתקרב חזרה אל עצמנו, לאהבה שהתרחקנו ממנה, להתפרצות השמחה מתוכנו, הרגשת אושר, לחיוניות, לבריאות, יצירתיות, הגשמה, לחרות האמיתית, הערכה ושלמות עם עצמנו. נרגיש אהובים ונאהבים.